366-96 אמריקה הלבנה - גזענות מהופכת מנציחת מצב
366
מלים על הצירוף הגזעני 'אמריקה הלבנה'.
הוא לא
באמת גזעני, אבל השימוש במלה הזו כל כך רווח ובכל עניין, שאין אלא להרים ידיים.
לפחות במאמר הזה.
רק
למען המצפון והסדר הטוב, הנה, שוב, מה שלושת התנאים הנחוצים להגדרת תופעה כלשהיא
כגזענות: הבחנה מוחלטת בין בני אדם על בסיס חיצוני; דירוג של בני האדם המובחנים על
פי קריטריונים מסויימים (תרבותיים, חברתיים, כלכליים); פעולה (מילולית או מעשית)
לפגיעה מהותית באלו הנמצאים בדירוג הנמוך.
על פי
ההגדרה הזו יש מעט מאד גזענות בעולם, אם בכלל, אבל כאמור, אין אלא להרים ידיים.
ובאיזה
אופן 'אמריקה הלבנה' היא צירוף גזעני (במובן הרווח של המושג הזה)? כי הוא מתעלם
מההיסטוריה של אותה 'אמריקה לבנה' (כפי שיוצריו מתעלמים מכל היסטוריה, כי היסטוריה
מקלקלת סיפורים טובים).
נזכיר
את המובן מאליו: הצירוף הזה, 'אמריקה הלבנה', נועד להצביע על 'בעיית האפרו-אמריקנים'
(שהוא עוד צירוף גזעני, מהצד השני כמובן).
במלים אחרות, 'אמריקה הלבנה' היא זו
שאחראית למצבם של 'האפרו-אמריקנים', מצב המצדיק למשל הערצת פושע אלים שנרצח באכזריות
ע"י שוטר (לבן).
מי זו 'אמריקה
הלבנה'? זו האחראית לעבדות כמובן, שורש שורשי השורשים של העוול המסתכם בצירוף
'בעיית האפרו-אמריקנים'.
'אמריקה
הלבנה' כוללת יהודים שנמלטו מהפוגרומים ברוסיה, מהעוני המנוול, מביקתות הבוץ
שליצנים מקומיים מפתחים כלפיהן נוסטלגיית-שטעטעל-פוסט-ציונית-פאתטית.
'אמריקה
הלבנה' כוללת עניים מרודים מסיציליה, שבין שרב לבצורת, סבלו מנחת ידו של הפיאודל
(הלבן, הקתולי) המקומי, גוייסו לצבא, נעשקו, בנותיהם נאנסו.
'אמריקה
הלבנה' כוללת מזי רעב מאירלנד, אלו שהצליחו לשרוד את הרעב הגדול באמצע המאה ה-19.
'אמריקה
הלבנה' כוללת גם עלובי חיים משבדיה, העלובה במדינות אירופה במאה ה-19, זו
שכשאירופאים הצביעו עליה, על עליבותה, כעל 'מופת' לעוני ולחידלון.
'אמריקה
הלבנה' היא מוסלמים ונוצרים שעזבו את האימפריה העות'מנית המתפוררת: יוונים, טורקים,
ערבים, ארמנים, דרוזים.
המאמר
קצר, הרשימה חלקית, הרעיון ברור.
ברייקינג
ניוז: ביום בו תתרוקן 'אמריקה הלבנה' מלבניה, וכל הארץ הזו תהפוך ל'אפרו-אמריקה',
העוול, הפיגור, הפער, האלימות, הטרור ברחובות, הסחר בסמים, הזנות, זילות חיי האדם –
כל אלו יתמידו.
לא כי
זו גזירת גורל או עונש משמים, אלא כי הן תופעות 'הכרחיות' בחברת בני אדם מודרנית,
הנתונה בפער קבוע (אם כי בעוצמות משתנות), בין השפע-מבטל-הרעב לשפע-מנקר-העיניים;
בין שאיפת כל פרט לביטוי עצמי לבין רצונו בשייכות; בין טוב ליבו של האדם לבין הרשע
שיש בו.
אלו
משימות חיינו בעידן הזה.
סיסמאות נבובות כמו 'אמריקה הלבנה' לא רק שלא מקדמות את
הפתרון, הן מנציחות את הבעיה.