366-22 צדק חברתי
366
מלים על שוויון ואי-שוויון.
תולדות
האנושות הן תולדות ההתמודדות של האדם עם הטבע. רוב בני האדם התקיימו בזכות תמורה
על עבודה שביצעו, באופן ישיר או עקיף מול הטבע.
פערים חברתיים
תמיד התקיימו. מה שהשתנה בדורות האחרונים הוא עוצמתם והצדקתם. חשוב להבין שתחושת
הצדק איננה פרי 'הבנייה' כזו או אחרת, אלא היא קודם כל אינסטינקט טבעי.
לא
מזמן התבצע במעבדה הניסוי הבא: שני קופים
שישבו בכלובים נפרדים, קיבלו כ"א מלפפון תמורת אבן. הכל התנהל על מי מנוחות
עד שאחד מהם החל לקבל תמורת האבן עינב. לאחר כמה פעמים בהן מקבל-המלפפון הביע
תסכול מרוסן, הוא החל להשתולל ולצרוח.
יש
הבנייה תרבותית, אבל היא רק חלק מהסיפור האנושי, מה גם שהמחקר המדעי מראה שתהליכי
עידון חברתיים הם חלק גם מהאבולוציה של בעלי חיים.
מרצה
במכללה לחינוך בדרך כלל לא ישתולל ויצרח גם כשתמורת אותו מאמץ הכשרה (24 שנות
לימוד) ותמורת אותה עבודה, הוא מקבל שליש ממה שמקבל 'עמיתו' באוניברסיטה.
מדוע?
לא רק כי בני אדם למדו להיות מנומסים, אלא גם כי שליש משכורת של מרצה באוניברסיטה היא
בחזקת עושר מופלג יחסית ל-80% מהאנושות.
איך
מודדים צדק חברתי? במשך עשרות אלפי שנים, הטבע היווה גורם מרכזי בקביעת התשובה
לשאלה נצחית זו. בעת העתיקה ובימי
הביניים, גם המופלג שבעשירים היה פגיע לשרירותו של הטבע הרבה יותר מאשר כל ה'עניים'
בארצות מפותחות בימינו.
אך מהמאה
ה-19 אין שום דרך מוסכמת לקבוע מה הוא שכר הוגן. בתחילת המהפכה התעשייתית התשובה
ניתנה על דרך השלילה: המעסיקים הבינו שעל מנת שיוכלו להמשיך ולנצל את הפועל הם
חייבים לשלם לו מספיק כדי שיוכל להתקיים, הוא ובני ביתו.
עם התקדמותה
של המהפכה הזו על תהליכי הדמוקרטיזציה, שונתה הנוסחה הזו ונוספו לה זכויות העובדים, שהתמקדו קודם כל ביחס
שבין TIME
ל-MONEY.
אך במקביל
התפתחה כלכלת תעתוע, כזו שלא חלות עליה מגבלות של טבע ופוליטיקה.
עובדה:
מאז שהתחלת לקרוא את ה-366 הזה, פרומילים בודדים מהאנושות, הגדיל את עושרו בכ-5000
שקל. 24\7 נון-סטופ.
המהפכה
התעשייתית הנמשכת עדיין, היא פרי מאמץ קולקטיבי של מדענים, יזמים, מדינאים, טכנאים
ועובדים. לכך כוונת צמד המלים 'ידע הוא כוח'.
אבל בדיוק
כפי שניתן להמיר זמן בכסף וכסף בזמן, כך אפשר להמיר כוח בידע ובערות בעוד יותר
כוח.
תנאי לשיקום
תחושת הצדק החברתי בעולם, הוא הבנה מדוייקת של שתי הכלכלות המקבילות הללו, הכלכלה
הממשית וכלכלת התעתוע.
עצם הכחשת
קיומן הוא ביטוי לפוליטיקת הבערות שמטרתה שימורן.