366-111 מלות קוד מתהפכות ; ליברליזם ושוויון
366 מלים על האופן בו מלים ברורות מאליהן כביכול עלולות לשמש למטרה ההפוכה שלשמן הן הומצאו.
הדוגמאות רבות וכל אחת מהן ראויה לכבוד גדול בהרבה ממה שאפשר להציע במסגרת כזו.
ליברליזם למשל. במקורה מלת קוד מסעירה שבמהלך המאה ה19 שימשה כדלק ואתוס לתנועות שחרור רבות מאד.
ליברליזם פשוטו כמשמעו, היא מלה הקוראת לשחרור החברה מידי מערכות עריצות ושרירותיות. כמו הכנסיה למשל, או האצולה, או המלוכה.
הדברים ידועים ואין להבין את תולדות דרום אמריקה למשל ללא התייחסות למושג הזה ולמושג כנגדו הוא פעל: השמרנות.
כידוע בשלב מסוים התהפך הכיוון וליברליזם הפך ליסוד השמרני ביותר בתחום המחשבה הכלכלית.
לא מדובר במחטף רעיוני מהסוג שעשו הנאצים לשתי התנועות הליברליות ביותר במאה ה19, לאומיות וסוציאליזם.
ליברליזם כמושג משחרר נולד במלוא היקפו באותו הזמן, במאה ה18. כשם שליברלים שאפו לשחרר את החברה מחינוך צר אופק, משלטון שרירותי ומקשיחויות חברתיות, כך הם רצו לשחרר את כוחות הכלכלה מעריצותם של בעלי עניין ועמדות כוח שנשענו בדיוק על זה ועל זה בלבד: כוח.
כידוע, כאמור, הליברליזם ככוח משחרר המשיך את הפעולה המוצהרת שלו בתחומי החינוך, החברה והממשל, אבל 'באיזה שהוא שלב' החל לשמש ככוח שמרני בתחום הכלכלי.
השיא הגיע עם הולדת הניאו ליברליזם, וגם כאן הדברים ידועים ואפשר לעבור לדוגמא חשובה לא פחות: שוויון.
אין להגזים בחשיבות המושג הזה אבל גם אסור להתעלם מנזקיו שבאו לא 'בגללו' (כי למלים אין כוונות אלא רק לאנשים העושים בהן שימוש, כלומר מלה, בדיוק כמו פייסבוק, היא כלי העשוי לשמש לתיקון או העלול לשמש להרס).
שוויון המניח שכל בני האדם שווים ביכולותיהם ובאפשרויותיהם הריאליות רק כי כל עמדה אחרת המערערת על המוסכמות האלו היא בבחינת שמרנות, פוגע בסיכוי לקדם עולם שבו אכן אנשים יהנו משוויון ביכולות ובאפשרויות.
במלים אחרות, כששוויון משמש כמיתוס דוגמטי מיליטנטי הוא מנציח את המצב הקיים.
כדי ששוויון יהיה כלי לקידום שוויון, הוא חייב להמדד במונחים ריאליים, ואין במושג 'ריאליזם' משום רמז לשמרנות חלילה, אלא לתביעה לחבר את מיתוס השוויון למחשבה המעשית (הריאלית).
מחשבה מעשית איננה בהכרח קידוש הקיים, הגם שלא כל מה שקיים פגום.
מחשבה מעשית היא בדיוק זו הלוקחת מושג כמו ליברליזם, ומחברת אליו למשל עיתונות חופשית.
ובמונחי שוויון: מחשבה מעשית היא בדיוק זו הלוקחת מושג כמו שוויון ומחברת אליו למשל מדיניות רווחה כלכלית אוניברסלית.
כלכלה כזו לא הופכת את כולם לשווים ביכולותיהם, אבל היא בהחלט יוצרת תנאים של חיבה לטובת היעד הזה.
הדוגמאות רבות וכל אחת מהן ראויה לכבוד גדול בהרבה ממה שאפשר להציע במסגרת כזו.
ליברליזם למשל. במקורה מלת קוד מסעירה שבמהלך המאה ה19 שימשה כדלק ואתוס לתנועות שחרור רבות מאד.
ליברליזם פשוטו כמשמעו, היא מלה הקוראת לשחרור החברה מידי מערכות עריצות ושרירותיות. כמו הכנסיה למשל, או האצולה, או המלוכה.
הדברים ידועים ואין להבין את תולדות דרום אמריקה למשל ללא התייחסות למושג הזה ולמושג כנגדו הוא פעל: השמרנות.
כידוע בשלב מסוים התהפך הכיוון וליברליזם הפך ליסוד השמרני ביותר בתחום המחשבה הכלכלית.
לא מדובר במחטף רעיוני מהסוג שעשו הנאצים לשתי התנועות הליברליות ביותר במאה ה19, לאומיות וסוציאליזם.
ליברליזם כמושג משחרר נולד במלוא היקפו באותו הזמן, במאה ה18. כשם שליברלים שאפו לשחרר את החברה מחינוך צר אופק, משלטון שרירותי ומקשיחויות חברתיות, כך הם רצו לשחרר את כוחות הכלכלה מעריצותם של בעלי עניין ועמדות כוח שנשענו בדיוק על זה ועל זה בלבד: כוח.
כידוע, כאמור, הליברליזם ככוח משחרר המשיך את הפעולה המוצהרת שלו בתחומי החינוך, החברה והממשל, אבל 'באיזה שהוא שלב' החל לשמש ככוח שמרני בתחום הכלכלי.
השיא הגיע עם הולדת הניאו ליברליזם, וגם כאן הדברים ידועים ואפשר לעבור לדוגמא חשובה לא פחות: שוויון.
אין להגזים בחשיבות המושג הזה אבל גם אסור להתעלם מנזקיו שבאו לא 'בגללו' (כי למלים אין כוונות אלא רק לאנשים העושים בהן שימוש, כלומר מלה, בדיוק כמו פייסבוק, היא כלי העשוי לשמש לתיקון או העלול לשמש להרס).
שוויון המניח שכל בני האדם שווים ביכולותיהם ובאפשרויותיהם הריאליות רק כי כל עמדה אחרת המערערת על המוסכמות האלו היא בבחינת שמרנות, פוגע בסיכוי לקדם עולם שבו אכן אנשים יהנו משוויון ביכולות ובאפשרויות.
במלים אחרות, כששוויון משמש כמיתוס דוגמטי מיליטנטי הוא מנציח את המצב הקיים.
כדי ששוויון יהיה כלי לקידום שוויון, הוא חייב להמדד במונחים ריאליים, ואין במושג 'ריאליזם' משום רמז לשמרנות חלילה, אלא לתביעה לחבר את מיתוס השוויון למחשבה המעשית (הריאלית).
מחשבה מעשית איננה בהכרח קידוש הקיים, הגם שלא כל מה שקיים פגום.
מחשבה מעשית היא בדיוק זו הלוקחת מושג כמו ליברליזם, ומחברת אליו למשל עיתונות חופשית.
ובמונחי שוויון: מחשבה מעשית היא בדיוק זו הלוקחת מושג כמו שוויון ומחברת אליו למשל מדיניות רווחה כלכלית אוניברסלית.
כלכלה כזו לא הופכת את כולם לשווים ביכולותיהם, אבל היא בהחלט יוצרת תנאים של חיבה לטובת היעד הזה.