366-106 למה כן סיפוח עכשיו
366
מלים על הסיפוח.
'בגדול'
ניתן לדבר על שתי גישות יסודיות לנושא. מוסרית והיסטורית.
הגישה
המוסרית ניתנת לחלוקה בין שתי גישות יסוד מנוגדות לחלוטין: גישה פרו-יהודית מול
גישה פרו-ערבית.
עפ"י
הגישה המוסרית הפרו-יהודית, הסיפוח הוא עוד פרק במאמציהם להבטיח ריבונות בארץ
ישראל, פרק שהוא קטן יחסית לקודמיו (ואולי גם יחסית לבאים בתור, שאמנם אין לדעת במדוייק
כיצד יראו, אם כי ניתן לנחש בהנתן מאות אלפי טילים המכוונים על ישראל ופרויקט
גרעין איראני הנמצא כך או אחרת בעיצומו).
עפ"י
הגישה המוסרית הפרו-ערבית, הסיפוח הוא עוד פרק במאמציהם של היהודים לנשל בשם
הציונות על כל המיתוסים שלה, את התושבים הערבים הילידים, שלפי חשבון אחד חיים כאן
כבר 1300 שנה ואילו עפ"י חשבון אחר כ-9500. זהו פרק קטן יחסית לקודמיו (ואולי
גם יחסית לבאים בתור, שאמנם אין לדעת במדוייק כיצד יראו, אם כי ניתן לנחש בהנתן מעצמה
צבאית ברשותה חיל אוויר משובח ויכולת גרעינית 'עפ"י מקורות זרים', ועבר עשיר
של תכניות טרנספר ולפחות נכבה אחת בקנה מידה דרמטי).
גם
הגישה ההיסטורית ניתנת להצגה באופן דומה: היסטוריה פרו-יהודית או היסטוריה
פרו-ערבית.
קוצר
היריעה מחייב קפיצה לסוף-פסוק משפטי. עפ"י ההיסטוריה הפרו-יהודית, הסיפוח הוא
למעשה לא סיפוח אלא 'החזרת עטרת הסכם סן רמו ליושנה', כפי שלימד אותנו השופט
אדמונד לוי, הנשען כמובן על החוק הבינלאומי.
למי שלא יודע במה מדובר ואין לו זמן
להציץ בויקיפדיה, נגיד בקצרה שעפ"י הפרשנות של לוי (ומשפטנים רבים אחרים), כל
הגדה המערבית – בוודאי בקעת הירדן – היא חלק מהארץ שיועדה לבניין 'הבית הלאומי'
היהודי (במסגרתו יועד שוויון אזרחי, חברתי ועדתי, אך לא לאומי, לערבים). אגב, עפ"י
ההיסטוריה הפרו-יהודית הזו, מה שנכון לגדה המערבית נכון גם לגדה המזרחית (ויש
האומרים גם לגליל העליון העליון, עד לליטאני).
אותו
קוצר יריעה מקפיץ אותנו לסוף-פסוק משפטי פרו-ערבי, המסתכם במספרים 2334, המספר
הצמוד להחלטת מועצת הבטחון של האו"ם מה-23 בדצמבר 2016, עפ"י כל הגדה
המערבית, בוודאי הבקעה, היא 'שטח פלסטיני כבוש' וכל מלה נוספת מיותרת.
ובכן,
היסטורית ומוסרית מדובר על שמן ומים, שחור ולבן, חי ומת, מזרח ומערב, או כל דימוי
ספרותי אחר המייצג כטוב בעיניכם את הניגוד בין שתי המסקנות המתבקשות לכאורה, הן על
בסיס מוסרי, הן על בסיס היסטורי.
מי
שמאמין באלוהים משגיח ומכוון, מסודר.
אבל מי
שחף מתיאולוגיה, וכל עוד מספיק יהודים וערבים אינם מוכנים לחשוב דו-צדדית, לא
נותר לו (לי) אלא לבחור צד: סיפוח
עכשיו, של הבקעה במובנה הרחב.