366-100 אנטישמיות כרוח רפאים
'רבים מחברי הטובים ביותר הם יהודים'. 366 מלים על האופן בו אנטישמיות (או גזענות, וזה לא אותו הדבר אבל יש דמיון) משמשת ככלי לשיבוש תהליכי רציונליזציה-הומנית של האנושות, שבמלים יותר יפות ונשגבות מוכרת כעקרון 'שוויון ערך האדם' בלעדיו אין חופש מצפון, זכות קניין, כבוד האדם וחירותו, בעלות האדם על גופו וכל מה שנגזר מאלו ('דמוקרטיה' במלה אחת).
נקפוץ רגע חזרה למורשת המהפכה הצרפתית. שוויון-חירות-אחווה, זוכרים? בדרך כלל מקובל להנגיד את השלישיה הזו. כולנו מכירים את הפזמון: יותר שוויון פחות חירות, יותר אחווה פחות שוויון, יותר חירות פחות אחווה. 'חופשי זה לגמרי לבד' שר הנביא פוליקר, והדברים ידועים.
כן, במצבי קצה אכן מדובר בניגודים שלא מסתדרים זה עם זה, ומכאן הדרך קצרה להלצה פוליטית ישנה מתקופת המלחמה הקרה: 'המערב לקח את החירות; המזרח את השוויון; ואת האחווה לא מוצאים עד היום'. או משהו כזה.
אבל החיים הם גם הלצות וגם על הקצה אבל בדרך כלל לא זה ולא זה. ובחיים האמיתיים מדובר על שלושה עקרונות המתארגנים זה כלפי זה כמו ה-H ל-O או כמו ה-Na ל-Cl, רק שלא באמצעות קשרים קוולנטים-פולריים אלא במה שמשוררים מכנים 'אמנות החיים' והפילוסופים 'דיאלקטיקה' או 'אחדות הניגודים'.
ובעברית: החברה המודרנית, זו שנולדה פחות או יותר סביב המהפכה הצרפתית, בנויה על קשר בלתי פוסק – ולכן דיאלקטי – בין חירות, שוויון ואחווה.
איך בדיוק? כל חברה וההיסטוריה הנמשכת שלה בחיפוש איזון בין שוויון-חירות-אחווה באמצעות חינוך, תרבות, חקיקה וכן הלאה. פתרונות זמניים, כי אין פתרונות קלים וכל מי שחי יודע במה מדובר.
אנטישמיות, או לאומנות (המנוגדת ללאומיות וגם על כך נכתוב 366 מלים), או גזענות או פוסט-מודרניזם הן ארבע דרכים שונות שמטרתן שיבוש המאמץ למציאת האיזון, עניין שמלכתחילה הוא מאמץ בלתי פוסק שהישגיו חלקיים (כי האדם חלקי, החיים חלקיים, הכל חלקי, גם היקום, וזה אולי הגילוי החשוב ביותר של המודרניות, ותודה בעניין זה לאבי רביצקי).
כיצד אנטישמיות משיגה את היעד הזה? באמצעות יצירת רוח רפאים הנקראת 'שמיות', שהיתה שם מכובס-מדעי ל'יהודים' כמובן. לא מאוחר להזכיר כי המושג 'אנטישמיות' נולד ב-1879, וכשם שלא היתה גזענות לפני שהמציאו את שוויון ערך האדם, כך גם לא היתה 'אנטישמיות' שהיא עניין חדש.
אם 'רבים מחבריו הטובים ביותר' של האנטישמי הם יהודים של ממש, ברור כיצד 'היהודים' עליהם מדברת האנטישמיות אינם אלא רוח רפאים עליה אפשר להלביש כל בעיה חברתית: עושר, עוני, אין-אונות, יצריות-סוטה, חילוניות מופקרת, לאומיות צרת אופק, למדנות-יתר, בטלנות.