366-70 סון סטו חוכמת המלחמה
366 מלים על ספר קלאסי שסיימתי לקרוא. חוכמת המלחמה מאת סון טסו.
הספר ראה אור בעברית על ידי הוצאת מערכות כבר בימי הראשונים של המדינה.
מרתק בפני עצמו העניין הזה: בקושי יש אוכל וציוד צבאי, אבל לא שוכחים לרגע שלהיות 'עם הספר' זה מחייב.
מרתק בפני עצמו העניין הזה: בקושי יש אוכל וציוד צבאי, אבל לא שוכחים לרגע שלהיות 'עם הספר' זה מחייב.
זאת ועוד: הספר הרי ראה אור בסינית לפני 2500 שנה בערך, אבל את התרגום לעברית עשו על בסיס התרגום של הספר לאנגלית.
עוינות ומאבק נגד הבריטים לחוד, הערכה רבה לנכסי רוח של האימפריה לחוד.
עוינות ומאבק נגד הבריטים לחוד, הערכה רבה לנכסי רוח של האימפריה לחוד.
ועוד אנקדוטה. לא זכור לי מהיכן הגעתי אל הספר, מן הסתם בארוע ניקוי ספרייה או בחנות יד שניה כלשהיא. אבל בתוך הספר, בעמוד הראשון, כתב בעליו המקוריים (אינני מצליח לזהות את החתימה): 'והגית בו יומם וליל'.
מעל למלים הללו הכתובות בכתב יד יפה ובהיר, מודפסות המלים 'בית הספר לקציני חיל רגלים'.
ומה יש בספר? את חוכמת המלחמה. הכל. ולא שהייתי קצין גבוה או נמוך, בקושי מש"ק. אבל אני עושה מאמץ שיטתי לעשות שימוש בצלם אלוהים שניתן גם לי: השכל המתבונן שכדאי להפעיל אותו באופן ישר. או בקיצור השכל הישר.
ועל פי השכל הישר שלי, שהוא כמובן מוגבל כי אני רק בן אדם וגם זה בקושי, אכן סון טסו, הקלאוזביץ' הסיני שחי בתקופת סוקרטס ועזרא ונחמיה וכורש בערך, מכסה את כל ההיבטים החשובים הכרוכים במלחמה: הציוד, המשמעת, המודיעין, האסטרטגיה, האפסנאות, המוסר, הרוח, המחיר הכלכלי והחברתי.
כן, ברור, יש הבדל עצום בין המלחמות המודרניות למלחמות שניהלו עד לפני כ-150 שנה (ולצורך העניין נקבל את הטענה לפיה המלחמה המודרנית הראשונה ממש היתה מלחמת האזרחים האמריקנית, ואם לא היא אז מלחמת פרוסיה-צרפת והמימד המודרני כמובן הוא רמת התיעוש והיקף הכוחות וריבוי זירות הקרב שכללו כבר אוכלוסיה אזרחית).
ההבדל בא לידי ביטוי ציורי באיורים לא מעטים שיש בספר הדקיק הזה, והכוללים כמובן רמחים, קשתות, מרכבות, ומתקני מצור.
וההבדל הזה הוא מה שמכריע לעניות דעתי הלא קובעת, בין חוכמת המלחמה של סון טסו, לבין כל מה שנכתב מקלאוזביץ' והלאה: כוח האש.
כוח האש המסיבי שרק הלך וגדל עם השנים (מטוס פנטום אחד נשא בגחונו ב-1969 בדרכו למצרים פי שלושה יותר כוח הרס יותר מאשר 'מבצר מעופף' בדרכו ליעד גרמני 25 שנים קודם לכן) הפך את יתר המרכיבים עליהם מדבר סון טסו למשניים יחסית.
דווקא כוח האש העדיף כל כך הפך את המלחמה ללא יותר מאשר המשך המדיניות באמצעים אחרים, כלומר לברירה אחת מיניה רבות.