366-98 עוד פרק על ההיסטוריה של אי הקשר בין עבדות לגזענות וכיצד המדע הוא שורש הדברים
366
מלים נוספות על ההיסטוריה האנושית כבסיס להפרדה עקרונית-תודעתית בין עבדות לבין
גזענות.
היסטורית
מדובר בשתי תופעות נפרדות: בארה"ב של ימינו אין עבדות ויש גזענות.
בארה"ב של המאה ה-19 העבדות לא נשענה על גזענות.
על
השאלה מדוע יש נטייה לחבר בין עבדות לגזענות קשה לענות. אבל לזכותם של
מחברי-החיבור המוטעה הזה יש לומר כי אולי סמיכות הזמנים מרמזת על קשר.
תפקיד
המחקר ההיסטורי הוא להציע הסבר משותף לתופעות המתרחשות באותו הזמן. במקרה הזה דומה
שהגורם המשותף הוא המדע, שמצד אחד הפך את העבדות למיותרת, ומצד שני יצר
כלים למדע חברתי שהלך בשני כיוונים מנוגדים, הומניזם וגזענות.
יש
להזהר מעצי הבאו-בב. אין מקום לענף האתלטיקה הידוע בשם 'קפיצה למסקנות'. כי רוח
האקדמיה בימינו היא שהמדע המודרני שהביא את הקיטור זיהם את הסביבה וחימם את הכדור,
הביא גם להתפתחותה של גזענות והנדסה חברתית, ומכאן שאם הבעיה היא המודרניזם, הרי
שהפתרון הוא הפוסט-מודרניזם.
ילדים,
מבוגרים ומבוגרים-מדופלמים: היזהרו מעצי הבאו-בב. מחקר היסטורי דומה יותר לשחמט
מאשר לאתלטיקה קלה. את בור הקפיצות נשאיר לספורטאים.
ההיסטוריה
מלמדת שהמדע המעשי-טכנולוגי-כלכלי וגם המדע-המופשט-החברתי-הפוליטי-כלכלי, הלך וממשיך
ללכת בדרכים מפותלות: מבחינת הכלים, השיטות, המשאבים והמטרות.
אבל
התמונה ההיסטורית ברורה למדי, לפחות באשר למדע המעשי-טכנולוגי-כלכלי. כפי שנהגו
לומר פעם: 'יותר חשמל פחות עמל'. כלומר כשיש מנועים אין צורך בעבדים.
הערה
קצרה על קיומה של מה שמכונה היום באופנתיות מתחכמת 'עבדות מודרנית': זו איננה
עבדות אלא עבריינות:
לפני
2500 שנה, תושבי ערי המדינה ההלניסטיות שהובסו בקרב נמכרו לעבדות. לפני 300 שנה
בני שבט שחור באפריקה שנתפסו על ידי בני שבט שחור אחר באפריקה נמכרו לעבדות. בשני
המקרים המוסר נשען על כוח וכוח היה המוסר.
היפוכו
של דבר ב-200 השנים האחרונות. כליאתם של ילדים ליד פסי ייצור, הברחתן של נשים לצרכי
תעשיית המין, וכיו"ב הם שימוש בכוח בניגוד לכללי המוסר.
באשר למדע-המופשט-החברתי-הפוליטי: שורשו לפני
כ-300 שנה ברעיון חסר תקדים לפיו כל אדם ניחן בתבונה, וכי האנאלפביתיות היא תוצאה
של הסדרים חברתיים ברי וחייבי שינוי.
חלפו שניים-שלושה
דורות ובמאה ה-19 הומצא חוק-חינוך-חובה-חינם. אלא שה-חחח"ח שלא פעם אכן היה
חחחח, אבל ללא ספק שינה את האנושות מקצה לקצה, לא יכול היה – לא הוא ולא השפע
החומרי העצום - למחוק את הפערים החברתיים.
המאמץ
להבין מדוע פערים ממשיכים להתקיים התנהל במקביל להתפתחויות בהבנת שורשיו הטבעיים
של האדם ('מוצא המינים', 1859), ומכאן קצרה היתה הדרך להתפתחותו של ענף האתלטיקה
'קפיצה למסקנות', ובהקשרנו הנמשל הוא המצאת תיאוריות הגזע. המשך יבוא.