366-89 שני הסברים מנוגדים לכאורה אך לא סותרים להתמדת קיומו של עם יהודי
עוד 366
מלים על נושא יהודי נוסף שנכון לעכשיו נתפס באופן מנוגד המעמיק עוינות וחשדנות
ובעולם מתוקן ניתן לראותו משני הצדדים המנוגדים (נכון לעכשיו) כמשלימים זה את זה.
הנושא
הוא הצלחתם של היהודים להתמיד בקיומם הקבוצתי, למרות כל פגעי הזמן, פיזור
גיאוגרפי, רדיפות, מבצעי השמדה שיטתיים (הרבה לפני הנאצים) וכן הלאה, בכלל ובפרט
שעמים אחרים שעל עוצמתם ורמת התפתחותם התרבותית-חברתית אין ויכוח (האשורים,
היוונים הקדמונים, השומרונים ועוד) הפכו לנושא למחקר ותו לא.
הבעיה:
בעוד היסטוריון יצביע על 'התפקיד הכלכלי' שמילאו היהודים במהלך ימי הביניים (כי זו
התקופה הדורשת הסבר ולא ימי הבית הראשון והשני) כהסבר להתמדת הקיום היהודי, יצביע
'איש האמונה' על 'ההיא שעמדה לאבותינו ולנו', כלומר 'האמונה'.
בקיצור,
הפער הוא בין הסבר רציונלי-מטריאלי לבין הסבר מיסטי-רוחני.
לכאורה
תהום רובצת בין שני סוגי התודעה האנושית הזו, ואכן התהום הזו מייצרת ברחבי העולם
היהודי ובעיקר בקרב יהודי ישראל שורה של מחלוקות, חלקן מהולות בעוינות, שלא לומר
שנאה.
כי מי
שמסביר את התמדת קיומם של יהודים באופן מטריאלי, מילא עלול כמו ליצן ידוע אחד
להציע את המסקנה לפיה 'העם היהודי' הוא לא יותר מאשר 'המצאה ציונית'.
אין צורך
להגיע לתת-הרמה הזו בכדי לטעון למשל שכבר אין חשיבות לקשר בין יהודי ישראל ליהודי
התפוצות, או בין יהודי ישראל לבין ערכי המורשת שלהם, למשל הגולן, חברון וירושלים.
ומצד
שני, מי שהכל אצלו נמדד במונחי 'אמונה', סביר להניח שיתייחס לכל מרכיבי התודעה
הרציונלית-מטריאלית שבלעדיהם – בעובדה – לא היתה ציונות ולא היתה קמה ומתקיימת
מדינה, בפיקפוק במקרה הטוב, או כחלק מ'התכנית האלוקית' הבלתי מפוענחת במקרה השכיח.
קחו את
מלחמת ששת הימים למשל, ותראו את ההבדלים בין הגישות.
הפתרון
עובר שוב דרך התבוננות מחודשת לא במקרה היהודי, עם כל הכבוד, אלא במקרה של
ההומו-סאפיינס, כי מה לעשות וכל יהודי הוא קודם כל 'סתם' בן-אדם.
וחלק
מהאנטומיה האנושית כאמור בפרקים הקודמים היא שילוב של 'גוף ורוח'.
מדענים
ימשיכו להתווכח מה קודם למה. הויכוח הזה חשוב לצורך חידוד התובנות המדעיות, שהן
הבסיס לפיתוחן של טכנולוגיות כאלו ואחרות.
אבל
מנקודת מבט של הבנת העבר שלנו, מדובר בויכוח סרק.
יהודים
בימי הביניים 'האמינו באלוהים' כמו כל אדם אחר בימי הביניים. אמונתם המסויימת של
היהודים עלתה בקנה אחד עם 'תפקידם הכלכלי' שממילא היה – כמו האמונה כמובן – בעל
היבטים חברתיים ופוליטיים.
והנה
קיבלנו הסבר משולב לפיו התמדת הקיום היהודי בימי הביניים, כישות
חברתית-כלכלית-פוליטית-תרבותית, ניתן להסבר מהצד המטריאלי-רציונלי והרגשי-המיסטי
גם יחד.