366-103 על רגש ושכל חום ואור ומה התנאי מבחינה זו לתיקון עולם

366 מלים על הנצחון הזמני של הרגש על השכל, ומה זה אומר לגבי הסיכוי לעולם מתוקן יותר.

אמר פעם חכם לא קטן, שהבעיה עם הסוציאליזם למשל

ובין השאר, היא שמנהיגיו מניחים שלאנשים מספיק האור, כשלמעשה אנשים רוצים חום.

משל האש די ברור כאן, והוא נמשך והולך כמשל

לאנרגיה הנחוצה לצורך תיקון חברתי. כי הכוחות העומדים מול התיקון החברתי חזקים, הגם שהם מנוגדים למדי באופיים.

כוח אחד הוא הכוח השמרני. לא שיש הגדרה פשוטה

לתכונה הזו, והיא כמובן תלויית זמן והקשר – כי מה שהיום נתפס כשמרני (ליברליזם למשל) לפני 200 שנה היה מהפכני עד זוב דם. בכל אופן, הכוח השמרני מתאפיין קודם כל ממה שנגזר משמו: הרצון לשמור את המצב הקיים.

ולא, לא כל דבר קיים פסול ואין צורך לשנות הכל,

ויש דברים כמו שקיעת החמה או ציוץ הציפורים שהיוו, מהווים ויהוו נחמה ללב האדם העייף והדברים ידועים.

אבל שמרנות היא גם כוח רגרסיבי, פשוטו כמשמעו,

תשאלו את הנשים בפזורה הבדואית למשל, שבעליהן מקבלים תמיכה לכאורה-מפתיעה מהכוח השני כנגדו מתקני העולם מנסים לפעול באמצעות אנרגיה המשלבת אור וחום: הפוסט-מודרניזם.

הכוח השני הוא הפוסט-מודרניזם אם כך. זוהי עמדה

מתפנקת ומתחכמת, מלאה ביומרה נפוחה וריקה, שכל מה שיש בה לא בא ממנה וכל מה שבא ממנה אין בו כלום.
'ביקורתיות' למשל. שאל פוסט-מודרניסט מה תרומתו למחשבה האנושית, והוא ינפנף 'בהמצאת הביקורת'.

הבל הבלים ורעות רוח, אלא אם קאנט ('ביקורת

התבונה הטהורה', 1784) היה פוסט-מודרניסט ואז באמת שכולנו – כמו שחב"ד אומרים על חב"ד – פוסט-מודרניסטים.

הכוח השלישי הוא הניהיליזם. המלה נכנסה לשימוש

נפוץ יחסית אחרי 1860, השנה בה ראה אור הספר 'האבות והבנים' מאת טורגנייב (כן, קראתי, ספר מופת).

אחת הדמויות שם הנוטה לומר 'הכל חרטא-ברטא'

(ברוסית זה נשמע יותר טוב), זוכה לכינוי 'ניהיליסט', מלה שהשורש שלה הוא 'ניהיל', אפס בלטינית, 'הבל הבלים הכל הבל', במהדורה המודרנית, המחוייטת, השבעה, הזחוחה. גועל נפש.

מה שמחזיר אותנו לסיפור על גוף ונפש, אהבה וחושך

רגש ושכל. כי כן, צדק אותו חכם אלמוני (השם שמור במערכת) כשאמר שלא מספיק אור, כי צריך גם חום.

אבל גם הוא יסכים שאנרגיה שאיננה מתועלת למקום הנכון

היא סתמית במקרה הטוב, הרסנית במקרה הרע. ומכאן שהשאלה היא מה בא בגבולות מה: החום בגבולות האור, או האור בגבולות החום.

התשובה הנוכחית: האור בגבולות החום. כלומר השכל

מוגבל היום על ידי הרגש.

התשובה הנכונה: החום בגבולות האור. כלומר הרגש

בגבולות השכל.