366-102 ההתנייה לפתרון הסכסוך היהודי-פלסטיני בדרך לשלום אזורי כרוח רפאים התוקעת הכל (בהקשר הזה)
366 מלים על האופן בו
מעורבות ערבית-אזורית משמשת כרוח-רפאים הפוגעת בסיכוי למזרח-תיכון מתוקן.
מדובר במכתב מרגש
שחתום עליו איש-דעת מאחת ממדינות האזור, ובו הבטחה שפתרון הבעיה הפלסטינית יאפשר
סוף סוף לפתוח דף חדש בין ישראל לכל מדינות האזור.
כמה חבל שאת
התיזה הזו אפשר לקרוא בכל ספר היסטוריה ראוי לשמו, העוסק בסכסוך מראשיתו.
משנות ה-20' ערבים
טובי לב מעיראק, מסוריה, מלבנון, ממצרים, מירדן וסעודיה וכו', מדברים על ליבם של היהודים
שאם הם יוותרו על יסוד היסודות של הקיום שלהם כאן - בית לאומי לעם היהודי בארץ
ישראל במשפט העמים - השלום יפרוץ.
מה לעשות
והפלסטינים לא הסכימו לקבל אפילו את התכנית האנטי-ציונית של ברית שלום. אמנם ברנר
התנה את הצלחת הציונות במאמץ 'להיות לא-אנו', אבל כנראה שגם הוא לא התכוון שכדי שיהיה
שלום על הציונים לוותר על הציונות: עלייה חופשית והתיישבות.
אבל הפירכה כאן
גדולה עוד יותר. תארו לעצמכם שמקסיקו היתה מודיעה לקולומביה שעד שהיא לא עושה שלום
עם ה-FARC או עם ונצואלה, היא לא
מכירה בה.
מה הקשר? כשם שיש 'מרחב ערבי' שמאפשר לקטארים להתנות תנאים כלפי ישראל עד שלא תעמוד בקריטריונים של הפלסטינים שהם חלק מ'המרחב הערבי', כך מדינה ב'מרחב הלטינו-אמריקני' אמורה להתנות תנאים כלפי קולומביה למשל, עד שתעמוד בקריטריונים.
אגב, אם הפלסטינים
הם חלק מ'המרחב הערבי' לא רק במישור התרבותי-חברתי (כמו הקולומביאנים, המקסיקנים
והצ'ילנים) אלא גם במישור הפוליטי-מדיני, הרי שאין בסיס לתביעתם לריבונות בארץ
שהוכרה על ידי גורמים בינלאומיים כטריטוריה של העם היהודי (א"י משני צידי
הירדן אם זה לא ברור).
אז או שהפלסטינים
הם עם נפרד הגם שיש לו זיקות תרבותיות לעמים אחרים, ואז מוטלת עליו האחריות למצוא
פשרה (חלוקה למשל) עם היהודים בא"י, או שהם כמו קטארים, סעודים, לבנונים,
סורים וירדנים, ואז יש להם כבר מספיק מדינות כמו לבנון סעודיה סוריה ירדן וקטאר.
והאינטלקטואל
המרגש שכתב את המכתב המרגש בעברית עממית, גם עליו מוטלת המשימה להחליט מה הוא ומה
הוא מייצג. מדינת לאום ריבונית או פיקציה פרוטו-גזענית הנגזרת מתרגום המימד
התרבותי של 'הלבנסראום הערבי' לשפה המדינית-פוליטית.
אני כציוני כבר קיבלתי החלטה. אני וקודמי כמובן. הגם שיש לי זיקות ברורות וחזקות ליהודי ניו יורק שבאזורים מסויימים מהווים רוב מוחלט הן בדמוגרפיה והן בזכות הקניין, אינני מתנה כלפיהם תנאים, לא רומז להם רמזים ולא מעלה על דעתי לרמוז שאם יש נוכחות כבדה של יהודים בברוקלין, הרי שאולי היא אמורה להיות חלק מ'המרחב היהודי-ריבוני'.