366-68 למה ומדוע ל"ו שרים? כי כל ברירה אחרת גרועה בהרבה


366 מלים על השאלה מדוע הממשלה ה-35 חייבת היתה להיות גדולה עד כדי כך.

כן, גם לי ברור שמה שהצליחו לעשות 13 חברי ממשלה ב-1948 – לארגן צבא, לטפל בפליטים יהודים (כן, היה דבר כזה, בירושלים בדיוק אותו מספר כמו הפליטים הערבים), להעלות יהודים, להשיג מימון, ליצור קשרים דיפלומטיים, לנהל מגעים סודיים עם מנהיגים ערבים תוך כדי מלחמה, לארגן משק לשעת חרום, לנהל נכסי נפקדים של ערבים, לשפוט סרבני גיוס, לארגן נהגי קטרים ומשטרה ונמל ומחלקת מיפוי ושירות מז"א ושירות דואר ומיסוי ועוד ועוד – יכולים היום לעשות בקלות חמישה שרים, כי עוצמת המשימות קטנה פי כמה, ועוצמת הכלים העומדים גדולה פי כמה.

בעצם אפשר להסתפק בחמישה שרים: מדיניות חוץ-בטחון; אוצר תעשייה עבודה וכלכלה; חינוך תרבות מדע ספורט; בריאות רווחה בטחון פנים; סביבה חקלאות מים אנרגיה.

חסר משהו? אין בעיה, נקים עוד שלושה משרדים ואם רוצים מספר עגול וסמלי, אז בסדר, שיהיה כמו ממשלת ישראל הכי ראשונה והכי מוצלחת: 13 שרים.

אז מדוע קמנו בבוקר עם הבדיחה העצובה הזו, 36 שרים? כי כל בדיחה אחרת – בחירות רביעיות, אנרכיה, מלחמת אזרחים, משטר בסגנון פוטין-ארדואן, רשימה חלקית – גרועה בהרבה.

כי זה הבאג המרכזי של החיים המודרניים, הנוחים כל כך, המונגשים לנו בלחיצות כפתור: הבאג הוא תמיד אותו אחד – אז מה אתה מציע? מה את מציעה?

נתניהו מואשם בפלילים? נכון. סביר שאדם שהואשם בפלילים, בכלל ובפרט שאותו אדם לפני 12 שנה אמר במפורש שעצם חשדות המופנות כלפי ראש הממשלה מחייבות את ראש הממשלה לפרוש, יסיק את המסקנות ויפרוש.

אבל הוא לא. מרגיז? יופי. הבה נקלל. קיללנו. ועכשיו מה הלאה? מה אתה מציע? מה את מציעה?

בחירות רביעיות. שהתוצאות שלהן יהיו מה בדיוק? יותר או פחות חברי כנסת סביב נתניהו? במקרה הטוב אותו הדבר. כך או אחרת, גם הם לא יוכלו להרכיב ממשלה.

אם הברירה היא לא בחירות רביעיות כי ממילא הבחירות הרביעיות מובילות לאותה נקודה בה היינו אחרי הראשונות והשניות והשלישיות, אז הברירה היחידה היא ממשלה.

האם ניתן להרכיב ממשלת מיעוט הנשענת על מפלגה שלא מכירה בזכותה של מדינת ישראל להיות מדינת ישראל? לא. הטיעון שרוב מצביעיה הם אנשים נפלאים (באמת), לא שייך.

מה נותר? ממשלה רחבה מאד שתתן מענה לכל התביעות הקואליציוניות. בגימטריא זה יוצא 36 שרים.

עוד ארבע שנים (או פחות) כל החשבון מתחיל מחדש. 

ספויילר: גם אז השאלה המרכזית תמשיך להיות – אז מה אתה מציע? מה את מציעה?


פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

מדוע אובססיית אי-הוודאות היא עוד יותר מסוכנת משהיא מגוחכת ומה אפשר לעשות (לעשות!)

366-22 צדק חברתי

366-82 במציאות לא לכל מטבע יש שני צדדים - עוד מאמר על תקשורת בעולם מתוקן