366-57 רובנו מאסטוואל אלאזה

366 מלים על הקשר בין מדיניות מאקרו-כלכלית לרצח של מאסטוואל אלאזה.

השב"ס מעביר מידע למשטרה. המשטרה מעבירה מידע לרשויות הרווחה. המידע מתפרסם באתר מיוחד בו יכלה היתה מאסטוואל אלאזה לדעת בדיוק מתי הרוצח העתידי שלה משתחרר מהכלא.

קלי קלות הכל, נכון? אלוהים מסר את התורה למשה, משה לזקנים, הזקנים ליהושע וכן הלאה.

בפרקי אבות הכל נראה פשוט. איך אמר גורדון לפישל שביקש ממנו ('אחרון הפועלים') ללמד אותו את 'הטריק הזה' (ג'אגלינג): 'זרוק אותם ותפוס אותם'. 'זרוק אותם ותפוס אותם!' ממלמל פישל המאושר לעצמו, איך לא עלינו על זה קודם.

זרוק את המידע, אולי מאסטוואל אלאזה תתפוס אותו. או שלא. ואם כן, אז יופי (עד העונג הבא) ואם לא, לא נורא. כולם מתים בסוף. מה גם שעכשיו בעלה הרוצח ישב סוף סוף בכלא להרבה מאד זמן.

השב"ס העביר את המידע? העביר. צ'ק.

המשטרה קיבלה את המידע והעבירה ללשכת הרווחה? העבירה. צ'ק.

לשכת הרווחה עידכנה את המידע באינטרנט? עידכנה. צ'ק.

כפתור ופרח, כולם בסדר, הניתוח הצליח אבל החולה מת.

אין טעם לשאול את הבאב"דים לוכסן סימנטובים או מי שזה לא יהיה הרפרנט במשרד האיקס או בלשכת הוואי.

הם ללא ספק בסדר: הם כלבי השמירה של הקופה הציבורית, הם לא יאפשרו לכספים לעבור סתם ללא פיקוח לכל עמותה אזרחית כזו או אחרת שאולי היתה מונעת את הרצח הזה (ואת הבא ואת הבא ואת הבא).

מה שיש טעם זה לשאול עד מתי. עד מתי החברה הישראלית, עד מתי המאסטוואלות אלאזות יפלו קרבן לקמצנות פרי 'הכלכלה הנכונה', פאר היצירה, גאוות 72 שנות עצמאות, ולתפארת מדינת ישראל.

איך צריכה להראות מדיניות כלכלית שתעלה בקנה אחד עם הסיסמא הקבועה 'נעשה הכל כדי למנוע את הרצח הבא' (כי 'הכל' בבאב"דית-ביביסטית-עממית זה 'כלום')?

ככה: יושבים אנשי המל"מ-מל"ל-בל"ל-חשכ"ל-לאעודז"ל ובונים תסריטים הלוקחים בחשבון כל אפשרות שיש לבעל איקס לפגוע במאסטוואל אלאזה וואי.

כמו שבמוסד מתכננים מבצע ליקוט קלסרים מטהראן. כמו ש8200 מתכננים מבצע איסוף מידע מצלילי מערכת הביוב של מלון בדובאי. כמו שחיל האוויר מתכנן את השמדת חילות האוויר של מצרים תוך שלוש שעות. כמו שעכשיו מתכננים איך להשטיח את העקומה.

את התכנונים הללו, את התסריטים, מתרגמים לצווארי-בקבוק. בכל צוואר כזה מציבים שומר-סף.

ספויילר: הם כבר קיימים. שב"ס, משטרה, לשכת הרווחה, עמותות אזרחיות.

אז איפה הבעיה? בתת-תקצוב, בהתעללות ביורוקרטית, בגבהות לב שחצנית של לובשי חליפות חותמי-צ'קים-לעצמם. או במלה אחת: באב"דיזמוס.



ואם זיהינו את הבעיה, הנה לנו גם הפתרון.

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

מדוע אובססיית אי-הוודאות היא עוד יותר מסוכנת משהיא מגוחכת ומה אפשר לעשות (לעשות!)

366-22 צדק חברתי

366-82 במציאות לא לכל מטבע יש שני צדדים - עוד מאמר על תקשורת בעולם מתוקן