366-51 על מה נלחמנו במלחמת השחרור.
366
מלים על מה נלחמנו ונהרגנו במלחמת העצמאות.
נזכיר
את תוצאות המלחמה מבחינה זו: כ6000 הרוגים, מהם כשליש אזרחים. אף מלחמה לא גבתה
כזה מחיר ובכזו פרופורציה בין אזרחים לחיילים.
הסיבות
לכך מלמדות לכשעצמן על מטרת המלחמה ועל אופייה.
מטרת
המלחמה כשמה כן היא: עצמאות או שחרור או כפי שבן-גוריון אהב לכנותה: קוממיות. שלוש
מלים גדולות המייצגות אמת בסיסית אחת – מטרת המלחמה היתה למנוע מהערבים לבטל את
קיומה של מדינת ישראל.
האסטרטגיה
הערבית בשלב הראשון של המלחמה ובחלק הראשון של השלב השני היתה זהה: ביטולה של
המדינה היהודית יושג על ידי חיסול הרצף הטריטוריאלי בין מרכיביה.
על
השאלה האם הערבים התכוונו 'לשחוט את כל היהודים' אין תשובה ברורה. אבל אין צורך
'לשחוט את כל היהודים' על מנת למנוע הקמתה של מדינה שהוסכם באו"ם שעליה לקום
או למנוע את קיומה לאחר שהוכרזה בעיצומם של הקרבות.
למי
ששכח נזכיר כי 'השלב הראשון' של המלחמה התקיים בין ה-30 לנובמבר 1947 ל-14 במאי
1948, והוא מכונה על ידי פסיבדו-היסטוריונים בכינוי המגוחך 'מלחמת האזרחים'.
'החלק
הראשון' של 'השלב השני' (שלב המלחמה נגד צבאות סדירים לאחר הפינוי הבריטי) התקיים
מה-15 במאי ועד ל'הפוגה הראשונה' (כחודש לאחר מכן).
האסטרטגיה
הערבית כאמור היתה הגיונית, טבעית ופשוטה: בהנתן העובדה שכל הישוב העברי עליו עמדה
להתבסס המדינה היהודית, כלל 350 ישובים שישבו על 7% משטח א"י, כשהמרחק
המקסימלי בין הישוב הצפוני לדרומי הוא מעל ל200 ק"מ ובין המערבי למזרחי קרוב
ל-100 ק"מ, כשרבע מאזרחי המדינה העתידית יושבים בעיר אחת ללא הפסקה, כל מה
שצריך היה לעשות הוא למנוע מעבר חופשי של יהודים מאיילת השחר למשל לחיפה, או
מבנימינה לרחובות, או מניצנים לרביבים.
זו
הסיבה שהנהגת הישוב פתחה ב'תכנית ד' המקהוללת, שמהווה נייר לקמוס לשאלה הפשוטה:
האם ליהודים יש זכות קיום וזכות לריבונות לפחות בחלק מא"י השלמה (כפי שהוגדרה
ע"י התנועה הציונית ב-1919: מאילת צפונה, דרך שני צידי נהר הירדן, כל רמת
הגולן ועד לליטאני).
מי
שמציג את 'תכנית ד' כמבוא לטיהור אתני, הוא הוא זה שדוגל בטיהור אתני, אבל של
יהודים.
לעומת זאת, מי שמבין ש'תכנית ד' היתה התנאי לביסוסה של מדינת ישראל, מקבל
את זכותם של יהודים לריבונות ולו בחלק מארץ ישראל.
בחלק
הראשון של השלב השני חזרה תמונת המצב הזו. צבאות ערב פלשו על מנת לבטל את מדינת
ישראל כארגון המצליח לקיים קשר בין חלקיו.
כל
השאר היסטוריה. על כך נהרגנו, גורשנו, הרגנו וגרשנו.