366-46 שחיתות מה היא ומה היא לא ולמה היא לא חשובה בכלל
366 על השאלה מדוע פוליטיקאים כמעט תמיד נחשדים בשחיתות ומדוע גם אלו שלא נחשדים בשחיתות הם חלק מהשיטה, שלא רק שהיא לא נוראית, אלא שבמצב הצבירה התודעתי של האנושות בימינו, אין לה תחליף.
שחיתות איננה בעיית הבעיות לא כי היא לא קיימת וכי אין מה לעשות נגדה. יש ויש. אבל לשם כך קיים החוק הקיים.
במלים אחרות, יש להבחין בין 'שחיתות' כדימוי (תופעה המתלווה כאמור לכל הפוליטיקאים אלא אם הם נרצחו) לבין 'שחיתות' כעבריינות מפורשת על חוקים מפורשים.
במקרה השני – אין ויכוח ומקומם של עבריינים בכלא (על פי החוק).
הבעיה היא עם המקרה הראשון – ובכן, כמעט כל מה שנראה בעיני הציבור כ'שחיתות' איננו 'שחיתות' כי אם דרכים הכרחיות (לא בלעדיות אבל הכרחיות) להשיג מטרות.
אמר החכם קלאוזביץ בעניין המלחמה שהיא איננה אלא המשך המדיניות באמצעים אחרים, ומה שאמר לגבי המלחמה מדוייק לחלוטין לגבי הפוליטיקה.
וכשם שמטרת המלחמה איננה להרוג ולהרוס כביטוי ליצר גברי או שטות דומה אחרת, אלא כדי לקדם מדיניות שעד לרגע פרוץ המלחמה לא הושגה באמצעים אחרים (דיפלומטיה, כלכלה וכדומה), כך המהלכים הנראים בעיני הציבור כ'שחיתות' אין מטרתם לשרת את הייצר הנכלולי של הפוליטיקאי, אלא לאפשר לפוליטיקאי להשיג מעט יותר כוח הדרוש לו על מנת לקדם מדיניות.
הערה הכרחית: מוזר שכל עוד הפוליטיקאי של היום היה סתם שדר רדיו או רמטכ"ל, הוא לא היה יותר נכלולי מכל אחד מאיתנו ואילו משנהיה פוליטיקאי לפתע צמחה לו בלוטת-נכלוליות.
וכשם שקלאוזביץ ניסה ללמד אותנו (כבר 200 שנה שאנחנו מנסים ללמוד) שאת המלחמה יש למדוד במונחי המדיניות ושלכן מה שחשוב הוא קודם כל להבין את המדיניות ורק אח"כ להתעסק בכלים להשגתה, ככה בדיוק יש לעשות עם כל פוליטיקאי.
מבחינה זו פוליטיקאי 'ערכי' (שנמדד למשל בשאלה האם הגשים את הבטחותיו לציבור) יכול להיות פוליטיקאי רע אם מדיניותו למשל היא להעביר את כל נכסי הלאום לידיים פרטיות.
ולהפך: פוליטיקאי 'מושחת' (שנמדד למשל בשאלה האם זחל לממשלה או מעשה דומה אחר שמבטא 'בגידה' בבוחריו) יכול להיות פוליטיקאי נפלא אם מדיניותו למשל היא לקדם הרחבה תקציבית, השקעה פיסקלית ומיסוי פרוגרסיבי וצדק לכל.
ומדוע זו שיטה הכרחית? גם כי מה לעשות ובפוליטיקה אנשים שונים מייצגים אינטרסים שונים המחייבים פשרות, וגם כי כל עוד רוב הציבור מתעקש שלא להבין מה היא פוליטיקה, לא נותר לפוליטיקאים אלא לעשות את מלאכתם אל מול ציבור עיוור, בדיוק כפי שטכנאי מחשבים עושה את עבודתו אל מול ציבור עיוור.