366-35 בשבח ההסבר ההיסטורי לדיון חברתי (כמו למשל אי השתלבותן של מפלגות ערביות בממשלות ישראליות)

366 מלים על שתי הדרכים להבנת מעמדם הפוליטי של ערביי-ישראל, שכבר 72 שנה נציגיהם לא היו חלק מהממשלה. על השאלה מדוע כך הם הדברים יש  שתי תשובות רווחת: הלאומית וההיסטורית.

עפ"י הפרשנות הלאומית, עצם קיומה של ישראל כפועל יוצא של הציונות היא שורש האפלייה השיטתית הזו.

עפ"י ההסבר ההיסטורי לעומת זאת, הלאומיות – ציונית, ערבית או אחרת – היא לא מלה נרדפת ל'אפלייה', וזו לא רק שאיננה הכרחית, אלא שהנטייה הרווחת לעשות בה שימוש אוטומטי, באה על חשבון הבנה נכונה של המציאות.

במלים אחרות, ההסבר ההיסטורי המשמש למשל להבנת שורשי הציונות, שורשי החרדיות, שורשי הפמיניזם, שורשי הויכוח הכלכלי-פוליטי, ראוי שישמש גם להסבר כל מגוון התופעות בקרב הציבור הערבי, מתמיכה שקטה בקיומה של מדינת ישראל ככזו, ועד להתנגדות גורפת בשם פנדמנטליזם אסלאמי רדיקלי או לאומנות פלסטינית אלימה.

עדיפותו של ההסבר ההיסטורי נובעת קודם כל מפני שהוא מכיל גם את ההסבר הלאומי. מסקנה הכרחית היא שלמעשה אין שתי פרשנויות מתחרות אלא אחת בלבד, הכוללת בתוכה מגוון רחב כמובן.

ההסבר ההיסטורי, בניגוד לעמדה ציונית רווחת ומוטעית, יגלה למשל שהציונות לא היתה הכרחית והיא לא מובנת מאליה לא 'רק' בעיני אויביה הלא-יהודים (ערבים למשל), אלא גם בעיני 'ציבור הלקוחות' שלה, כלומר יהודים.

ההסבר ההיסטורי, בניגוד להסבר הלאומי, יכול לתת תשובה רצינית לשאלת ההבדלים בין אופן השתלבותם בישראל של יהודי מטרנוב ויהודי מוורשה, של יהודי מקזבלנקה ויהודי ממוגדור, יהודי צנעני או יהודי עדני, של בדואי מהדרום ובדואי מהצפון, של ערבי נוצרי ושל ערבי מוסלמי.  

בהתאם, ההסבר ההיסטורי, בניגוד להסבר הלאומי, מציע פרשנות משכנעת יותר לעובדת אי ההשתתפות של מפלגה ערבית בממשלה בישראל.

לא מדובר ב'אפליה' לאומית-ציונית אלא בהפך הגמור: בעמדה סרבנית של מנהיגי ציבור ערבים כבר למעלה ממאה שנה, להכיר בלאומיות יהודית ובזכויות שיש לה בארץ-ישראל.

אדרבא, ההסבר ההיסטורי מציע פרשנות לעובדה שלמרות שכל המפלגות הערביות בישראל התנגדו לעצם קיומה של ישראל כמדינת לאום יהודית, הנה כל האזרחים שתמכו בהן ואלו ששירתו במסגרתן, יכלו לעשות זאת באין מפריע.

ומדוע? כי הציונות, בדומה לכמעט כל התנועות הלאומיות שנוסדו באופן דמוקרטי והצמיחו מדינות דמוקרטיות, הניחה מראש שמדינת היהודים תהיה מדינת כל אזרחיה, כולל אלו – יהודים או ערבים – השוללים את עצם קיומה.

קשה להגזים בחשיבותו ובעדיפותו של של ההסבר ההיסטורי. אלא שהוא נושא עמו לפחות שלוש מגרעות גדולות: הוא מחייב ויתור על פוזה צדקנית או גזענית; הוא דורש המון עבודה; וקשה מאד לחפור בו הון פוליטי.