366-33 מיתוס החירות בחג החירות

366 מלים על חג החירות.

חירות כפי שכבר הסכמנו, היא ערך שאין דרך להגדירו במדוייק. אפשר להכניס תחתיו רשימה כזו או אחרת של ערכים, כגון 'חירות המחשבה' ו'חירות התנועה' ועוד ועוד, אבל גם ערכים אלו יסתברו מהר מאד כבלתי ניתנים להגדרה מדוייקת.

חופש התנועה באופן מוחלט? האם לכל אזרח מותר לנוע אל תוך המרחב הפרטי שלי? שאלה רטורית.

חופש המחשבה באופן מוחלט? האם לכל אזרח מותר לומר כל הזמן את כל מה שעובר לו בראש? שלא נדע.

מכאן ששוב, הדרך הנכונה לדיון בערך החירות על כל נגזרותיו האפשריות היא הדרך התהליכית, המבוססת קודם כל על הסתכלות היסטורית ושנית על התבוננות תהליכית.

מבחינה זו המיתוסים המכוננים של חג החירות מועילים מאד. כי הם גם היסטוריים במידה הנכונה – מעט מאד תאריכים, אישים, איזמים ופרטים מעייפים – ולפיכך הם מאפשרים את ההתבוננות התהליכית.

יש כמה וכמה מיתוסים הכרוכים בסיפור יציאת מצרים: עצם הירידה למצרים, סיפור יוסף (ממציא העבדות), סיר הבשר, עשר המכות, משה בתיבה, האיש העברי ועוד כמה.

הפעם נתמקד בשניים בלבד:  'בית עבדים' ו'הארץ המובטחת'.

'בית עבדים' הוא הכינוי השכיח למצרים ומופיע מאות פעמים במקרא. 'הארץ המובטחת' היא ניגודה של בית העבדים. לכאורה 'כנען', לימים 'ארץ-ישראל'.

אבל לא מדובר במצב צבירה קיים. מצרים איננה 'בית עבדים' כי מצרים היא 'בית עבדים', וארץ-ישראל איננה תהיה 'הארץ המובטחת' רק כי היוצאים ממצרים יתיישבו בה.

אכן כן: החינוך המקראי לחיים של חירות, מתבסס קודם כל על הגיאוגרפיה, או ליתר דיוק על התנאים המועילים ליצירתה של עבדות.

כך, מצרים היא מקום נוח ליצירת עבדות כי הספקת המים מובטחת בה לנצח, וכי האופן בו נשמר הסדר החברתי-כלכלי מוביל באופן 'טבעי' – תרתי משמע – לעבדות.

זרימתו הקבועה של הנילוס מאפשרת שפע כלכלי, אבל נטייתו של הנהר לגאות ולשפל באה על חשבון חלוקת הקרקעות בין האיכרים, בעיה שפתרונה הוא באמצעות המתמטיקה המסובכת של המדידה המחודשת, לה אחראים החרטומים, נציגי השלטון המרכזי היושב בראש הפירמידה.

המקרא מתאר במלים ספורות את השיטה המאפשרת מצד אחד שפע, ומצד שני כזו אשר שימורה מחייב שלטון חזק הכופה עצמו על התושבים:

"כִּי הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם היא[...]  אֲשֶׁר תִּזְרַע אֶת זַרְעֲךָ וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ כְּגַן הַיָּרָק"

היפוכו של דבר בארץ המובטחת:  "הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם"

מים על תנאי, ללא תיווך, באופן שוויוני, תנאי מועיל – אך לא מספיק - לחירות.