366-32 על אתגר הביטקוין

366 מלים של טיוטת מחשבות בעניין הביטקוין. אזהרת מסע: נכתב ע"י אדם שיודע מעט היסטוריה, נוטה לחבר בין דברים ולעשות אנלוגיות, מתעניין בבני אדם ולכן בחברה בתרבות בכלכלה ובפוליטיקה שלהם, כלומר הוא לא כלכלן, לא איש מחשבים ולא יזם.

קודם כל מה אני מבין בעניין הביטקוין. ראשית, מדובר בסוג של שרשרת אבטחת מידע שמוכרת בשם הכללי 'בלוק-צ'יין' ושהשם של המטבע הדיגיטלי שנוצר על בסיסה הוא ביטקוין, אבל שכרגע יש לא מעט מטבעות אחרים המבוססים על אותו רעיון.

מה הרעיון? שיטת קידוד מבוססת מספרים ראשוניים, אותם יש 'לכרות', כלומר לייצר, כפי שכורים אורניום או כפי שפעם כרו פחם. אלא שבמקרה של הביטקוין (שם גנרי כמו פריג'ידר למקרר ופייפר למטוסים קלים ופלאפון לשחנבונים), תהליך 'הכרייה' מתבצע באמצעות כוח חישוב גדול מאד מאד. מאד. שהוא רק הולך וגדל בהנתן גודלם של אותם מספרים-ראשוניים החיוניים לצורך הקידוד.

על איזו שאלה בא בכלל הביטקוין לענות? על אותה שאלה המעסיקה את האנושות כבר בערך 2800 שנה: כיצד מייצרים מנגנון ייצוג כלכלי, שהוא כל דבר חוץ מאשר התוצר הנחוץ של הכלכלה. או במלה אחת: כסף. כלומר איך מייצרים כסף.

על השאלה הזו ניתנו במהלך 2800 השנים הללו כמה וכמה תשובות, כולן טובות וכולן גרועות בערך באותה המידה. למשל כסף FIAT , או 'כסף נייר', שהוא למעשה סוג של מוסכמה באמצעותה אפשר להמיר באופן עקיף מיכלית של חלב עם טויוטה פריוס 2018. או למשל המתכת היקרה נחושת, או אחותה הכסף או אחותה הזהב.

המשותף לכל השיטות הללו הוא שבאמצעותן אפשר לבסס מוסכמה חברתית-פוליטית המאפשרת את הפעולה הכלכלית-חברתית. החדשות הרעות הן שכל אחת מהשיטות הללו מאפשרת למיעוט של אנשים להשתלט על הכלכלה כלומר על הפוליטיקה כלומר על החברה.

הביטקוין אם ככה, הואיל והוא לא מתכת יקרה ובוודאי לא פיסות נייר מצויירות, אלא תוצר אובייקטיבי של מתמטיקה ממוחשבת אובייקטיבית, הנגישה אובייקטיבית לכל אדם באשר הוא (ובלבד שיש לו נגישות למחשבים חזקים מאד), נחשב בעיני ממציאיו לשובר השוויון של ההיסטוריה הכלכלית הזו.

שלוש שאלות נותרות פתוחות:

האחת – האמנם לכל אדם נגישות לכוח מיחשוב. כרגע התשובה שלילית אבל מותר לטעון שזה רק עניין של זמן.

השנייה – האמנם הביטקוין מסוגל לעשות את מה שמצליחה לעשות כלכלת-הנייר-מבוססת-התלג המשרתת אותנו כבר כשבעים שנה: לצמוח ולהתרחב.

השלישית – בהנתן שתי תשובות חיוביות על השאלות הקודמות: מה הדרך הנכונה לחולל את השינוי? האם באמצעות אנרכיזם של גיבורי-על או דרך שכנוע ציבורי מהסוג השכיח והאיטי?