366-25 בשבח השמרנות (המנומקת)

366 מלים על שמרנות.

לכאורה כל מי שמאמין בדמוקרטיה ובצדק ובשוויון ערך האדם הוא בהכרח נגד שמרנות. אבל לא מדובר בעמדה הכרחית, כי מלים כמו 'שמרנות', 'צדק', 'קידמה' או 'צמיחה' הן מלים הנותנות כיוון, אבל לא יותר מזה.

למה הדבר דומה? לתפקידו של כוכב הצפון כעזר לניווט. המעוניין להצפין, טוב יעשה עם יביט אל כוכב הצפון, אבל אם לא יביט לצדדים, הוא יפול לבור, יתקל בעץ ויגיע לשום מקום.

אם כך, שמרנות היא כוכב-דרום בדרך כלל, אבל לא תמיד. מה היא בכלל שמרנות? אין לה מובן מחוץ להקשר ההיסטורי: במציאות מהפכנית בלתי פוסקת – מכוונות (כמו הצרפתית) או באקראי (כמו התעשייתית), 'שמרן' היה זה שרצה לשמור את הדברים כפי שהם, עד כמה שניתן.

מלות המפתח הן 'עד כמה שניתן'. כי על עצם השינוי אין ולא יכול היה להיות ויכוח. שלשום כוח המים, היום כוח הקיטור, מחר כוח החשמל, מחרתיים חצאי-מוליכים, מי יודע איך יראה העתיד. דבר אחד ברור: הוא יהיה שונה.

מכאן שעמדתו של השמרן היא לשמר את הדברים הניתנים לשימור, ולבלום את קצב השינוי לגבי כל השאר. האם בהכרח עמדה שלילית?

כשזה נוגע לזכות הצבעה של פועלים, נשים, שחורים – בוודאי שכן. כשזה נוגע לנגישות לחינוך ולבריאות – בוודאי שכן (אם כי שמרנים בדרך כלל יצהירו על תמיכתם בשוויון בתחומים אלו, אבל לא בהכרח – או בהכרח לא – יעשו בפועל צעדים לקידומם).

אבל כשזה נוגע למשל לדרכי הוראה ולימוד – האם בהכרח השמרנות שלילית? האם בשל הדמוקרטיזציה במישור האלקטוראלי (זכות ההצבעה גורפת מגיל 18 ומעלה, וכשלאחרונה מתחזקת התביעה להוריד את הגיל ל-16); או הדמוקרטיזציה בנגישות למוצרים חברתיים (חינוך, בריאות, דיור, עבודה, פנסיה); או הדמוקרטיזציה של האמונה (חופש המצפון); האם דמוקרטיזציה של התרבות היא צעד 'מתקדם'?

יש להבחין בין נגישות לתרבות – שם הדמוקרטיזציה מבורכת – לבין הבנת האנטומיה של התרבות – שם הדמוקרטיזציה מזיקה ומסוכנת. האנושות ברובה כבר ויתרה על העמדה המפונקת והמתחכמת לפיה יצירתו של שייקספיר שווה ברמתה ליצירתו של רם אורן, או שמוזיקה של מוצארט שווה בערכה ליצירות של היי-פייב.

לא מדובר בעמדה שרירותית: יתרונו של שייקספיר על אורן הוא ביכולתו של הראשון להתמודד ביצירתו עם מורכבות החיים האנושיים. כך גם לגבי המוזיקה של מוצארט.

אדרבא, השרירותיות – קביעת עמדה ללא נימוק משכנע – היא ההופכת שמרנות סבירה לשמרנות שיש לדחות. גישה השוללת נגישות לנכסים ציבוריים למשל, פסולה. היפוכו של דבר היא שמרנות הנתמכת בנימוק משכנע לגופו של עניין. אין בה כל רע.