366-15 בשבח הקפיטליזם
366
בשבח הקפיטליזם. ולא, בניגוד למה שמקובל לחשוב, בימינו, בוודאי לא בישראל, אין
קפיטליזם אלא משהו שניתן לכנות 'ניאו-פיאודליזם-מתועש'.
An ounce of prevention worth a pound
of cure, כתב
בנימין אחר, לא בן ניתאי אלא בני פרנקלין, לפני כ-250 שנה, במה שניתן לכנות 'פרקי
אבות', ספר ההדרכה העממי לקפיטליסט המתחיל.
פרנקלין,
איש המאה ה-18, הסביר לקורא האלמוני מדוע חשוב לחסוך, ומדוע עמלנות-יצרנית היא
המפתח לחיים טובים ומוסריים.
הנה
לנו הקפיטליזם במיטבו: עמלנות-יצרנית וחסכנית. ודוקו:לא חסכנות במובן של סגפנות
וגם לא במובן של קמצנות, אלא במובן של יעילות.
הנה
שוב הפתגם ההוא של פרנקלין, בעברית: 'גרם מניעה שווה קילו של תרופה'.
ובקורונית-עממית: השקעה במערכת הבריאות המניעתית ברמה של גרם, היתה חוסכת קילו של ריפוי,
שנכון לעכשיו מוגבל מאד בדיוק בגלל שאותו גרם לא הושקע.
ובקורונית-עממית
מהצד של הכלכלה: גרם אחד של הרחבה כלכלית היום, תמנע קילו של שפל כלכלי מחר. ובמבט
גלובלי משעשע למדי (הבדיחה על חשבון עשרות אלפי איטלקים): "מערך הבריאות האיטלקי, שהתגלה כקטסטרופלי,
דווקא זכה לא מזמן לציונים לשבח של גורמי הבריאות העולמיים, שהתבססו בעיקר על מדדי
'היעילות והחיסכון'".
אבל
קורונית-עממית היא השפה העכשווית. אפשר גם לתרגם אותה לשפות אחרות, כמו למשל שפת
'השתתפות-בשוק-העבודה': קפיטליסט אמיתי יתעלם מההיבטים החברתיים של הנושא, כי את
מי זה מעניין לראות אנשים שמחים, לא באנו לכאן להנות הרי.
קפיטליסט
אמיתי יעשה את חשבון הגרם והקילו ובהתאם יפעיל מערכות שיגרמו לעוד נשים ערביות
וגברים חרדים לקחת חלק בשוק העבודה, מארבע סיבות קפיטליסטיות ברורות: א. הם ייצרו.
ב. הם יתפרנסו. ג. הם ישלמו מסים. ד. הם לא יהיו לנטל על מערכות הרווחה.
הרעיון
ברור ותודה לפרנקלין. כל שנותר זה ללמד את משנתו במחלקות לכלכלה שתקועות עם הבלים
הנשענים על השקר הגדול ביותר שיצר מדע חברתי כלשהוא: שהעולם נתון במחסור. אין
מחסור, לא במשאבים, לא ברעיונות, לא באפשרויות. המחסור היחיד הוא בשכל ישר.
אז אם אין
כאן או בכל מקום אחר בעולם כמעט קפיטליזם, מה כן יש? כאמור, ניאו-פיאודליזם-מתועש.
על מה התבסס העושר שנותר בכלכלה הפיאודלית? על חלוקת משאבים שרירותית למקורבים. אציל
אחד קיבל מכרה, השני את הגשר, השלישי את המכס וכן הלאה.
נשמע
מוכר? אלא שהיום למכרה קוראים 'ים המלח', לגשר קוראים 'בנק' ולמכס קוראים 'חברות
הביטוח'. וכן הלאה. ההבדל כמובן עצום. כי העשיר הגדול ביותר בימי הביניים, השפעתו
על כלל הכלכלה היתה מוגבלת ביותר. היפוכו של דבר היום, והדברים ידועים?