366-10 הצלחת הציונות כהסבר לדעיכה האלקטוראלית של השמאל הציוני
366
מלים על הצלחת הציונות כהסבר להיעלמות האלקטוראלית של השמאל.
מעט מספרים
קודם כל: ב-1949 אחזו מפלגות השמאל הציוני (מפאי ומפם) ב-65 מנדטים (19+46).
ב-1969 הופיע השמאל הציוני כ'מערך' וקיבל 56 מנדטים. 'אפילו' בבחירות בדצמבר 1973, מיד לאחר מה שנקרא מאז – בטעות – 'המחדל', המשיך
השמאל הציוני להנות מאמון הציבור: הגורם המרכזי שביסס את הציונות ובנה על הבסיס
הזה מדינה, קיבל גם אז 51 מנדטים.
אבל
אפילו אחרי המהפך של 1977, לאורך שנות ה-80' כולן ועד לבחירות 1992, עדיין נהנה
השמאל הציוני מתמיכה ציבורית רחבה: כשליש מהציבור תמך במפלגותיו.
איך זה
קרה? הסבר אחד הוא 'עלייתה ונפילתה': כשם
שלפני חמישים שנה הפועל פתח-תקווה זכתה בחמש אליפויות ברצף, כך גם 'פעם פעם' היתה
מפלגה גדולה שהלכה והתכווצה, כמו הליברלים באנגליה שפעם היו חזקים יותר מהשמרנים ועם
הזמן נעלמו.
הסבר אחר
הוא גישת 'כדור הבדולח', לפיה 'הימין צדק לאורך כל הדרך'. מילא אין כדורי בדולח...
חשוב יותר להבין כי בניגוד למה שמקובל לחשוב, הימין לא ניצח והוא לחלוטין לא
הגמוני והוא בוודאי לא מקפיד על סיסמאותיו המכוננות: אף שעל, קיר ברזל, תנו לצה"ל
לנצח, אל תתנו להם מזוודות עם דולרים.
הסבר שלישי
הוא היסטורי, ולכן דיאלקטי ופרדוקסלי לכאורה: השמאל הציוני הובס אלקטוראלית דווקא
כי גישתו ניצחה בנוק-אאוט ואומצה במלואה על ידי מתחריו.
מה אמר
השמאל הציוני מיומו הראשון?
א. חברה
תרבות וכלכלה בונים בהדרגה.
ב.
לצורך כך יש להבטיח את בטחון החברה ובטחון הוא שילוב של דיפלומטיה, כוח והבנת מגבלות
הכוח.
ומה
אמרו האחרים? המרכז לסוגיו תמך בשמאל הציוני; ז'בוטינסקי תבע 'אווקואציה'; הציונות
הדתית מדינת הלכה; החרדים עמדו בצד והמתינו להתפתחויות; והשמאל האנטי-ציוני ניסה להפריע.
הצלחת
הציונות היתה מעבר לכל דמיון גם ובעיקר כי המציאות היהודית עלתה על כל דמיון.
ראשוני תנועת העבודה קיוו לתהליך הדרגתי של בניין אומה, כזה שיציע תשובה לשאלה של
ברנר, 'איך נהיה אנו ללא-אנו': המימד המהפכני של הציונות – והנה לנו עוד פרדוקס –
דרש הדרגתיות.
או בקיצור: הרבולוציה הציונית לא יכלה אלא להיות אבולוציונית.
אלא שבפועל
ההיסטוריה לא נתנה לציונות זמן. להפך. ההיסטוריה המריצה את התהליכים, ורק אודות
לתושייה הציונית הקונסטרוקטיבית, זו של העז והדונם, הצליחה הציונות להכיל את ההיסטוריה.
בחינת המערכת
הפוליטית בישראל בקור רוח נטול אגו ומשוחרר משיח ספורטיבי ('ניצחנו-הפסדנו') תגלה
שדרכו של השמאל הציוני ניצחה, ובגדול. הבנה כזו של 140 השנים האחרונות נחוצה לטובת
מאבק יעיל על אופיין של 40 השנים הקרובות.